מאזדה2 חשובה מאוד ל'דלק מוטורס', ולא רק בשל היעדרו של הדור הקודם. אותו דגם שתיבה רובוטית ומחיר במטבע אירופי הפכו אותו לתחרותי בישראל כמו סטיבי וונדר במבדקים לקורס טייס. בנוסף, פוטנציאל חוסר הרווחיות שלו היווה מושג שאינו מופיע בלקסיקון של דלק מוטורס. מאזדה המפגינה לא רק נוכחות, אלא חתיכת דומיננטיות בכל סגמנט בו היא נמצאת (3,5,6, כולל מובילי נוסעים עד הפסקת ייצורו ה-MPV ואפילו המיאטה על כמות המכירות היחסית בקבוצתה), מודיעה כעת עם הגעתה של ה-2  היבואנית כי ברצונה לשלוט בסגמנט נוסף, סופר-מיני.

אם לשפוט לפי כמות המבטים, התגובות, ההערות והשאלות שקיבלה ה-2 במהלך הימים שלה ברשותנו, למאזדה כדאי להחליף את סלוגן ה-'זום-זום' ב-'באזז-באזז'. כן, הקטנה של מאזדה מייצרת ברחוב הישראלי את רמת העניין השמורה לגדולות,יקרות, ו"נחשבות" ממנה. החל מצעירים הבוחנים בעין נלהבת את העיצוב העגלגל, דרך משפחות צעירות המהנהנות בהתרשמות לשמע שש כריות האוויר ובקרת היציבות הסטנדרטית, ועד למבוגרים שמרנים שסמל מאזדה בחזית מעיד על בואה מ'משפחה טובה' והשקט הנפשי שנלווה אליו.
עד כאן דבר הרחוב, אבל מה אומרים הבוחנים המלומדים שלנו? בואו נראה.

עיצוב חיצוני נאה, המיישר קו עם הסגנון העכשווי של מאזדה

מה בחוץ מה בפנים
במפגש חזותי עם מאזדה2 הרושם שנוצר נחלק לשניים, מצד אחד היא מרשימה בשילוב של ריבוי קימורים ומשטחי פח מעוגלים לצד פינות זוויתיות, אבל מצד שני היא לא גרמה לנו לבהות בה כדרך בהייה ביצירות מעוצבות באמת. מה גם שלאחר תקדימי ה-3 וה-6, שבהגיען סובבו ראשים בזכות עיצוב ספורטיבי ושונה, נאה ככל שתהיה כנראה שגם אל ה-2 נתרגל בסוף.

פתיחה של הדלתות (קלות המשקל באופן מפתיע, אך על כך בהמשך), חושפת תא נוסעים פלסטי ופשוט למראה, למרות נגיעות דמוי מתכתיות בו שולט מוטיב העגלגלות. מוטיב הנשקף אלינו מפתחי המיזוג היעילים אך העדינים למגע, שייפלטו אוויר קר ובעוצמה, הודות למערכת בקרת אקלים מכאנית. מחופת לוח השעונים הקריא והברור עם מסך מחשב הדרך החביב והשימושי. ובאופן הבולט מכולם מהקונסולה המרכזית, בה נמצא את מערכת השמע המקורית הנשלטת מגלגל ההגה עטוי העור ונעים המגע.

אם דיברנו על מגע אז נזכיר את חומרי הדיפון, אמנם לא מדובר בפלסטיק זול וחלול תחושה, אך גם לא בחומר פורץ גבולות באיכותו. לעומתו היו אלו מנופי האיתות/אורות ואלו השולטים במגבים שהרשימו בנוחות ובאיכות. מעבר לאלו מתברכת ה-2 באותה רמת הרכבה מצוינת ומרשימה של מאזדה. להוציא אולי את גומחת המטבעות לימין ההגה שגימורה מעט חד, אבל אין בה בכדי לפגוע ברושם הכללי הטוב. ריפוד המושבים מרגיש טוב ואיכותי והבדלי הבד מכניסים עניין מה בהם. מבחינת נוחות הם הרשימו קצת פחות - מושב קצר גורר ירכיים באוויר וריכוז משקל על הישבן. ראוי לציין כי תחושה זו הייתה מנת חלקם של חלק מהבוחנים בלבד, לאחרים לא היו תלונות מיוחדות.

עגלגלות היא המאפיין של עיצוב הפנימי, איכות ההרכבה מצוינת

כמות תאי האחסון במאזדה2 לא קובעת רף חדש, מספר תאים קטנים ולא מחופים הם כל מה שמציעה הקטנטונת. אבל תא הכפפות בעל הפתח העליון, המאפשר שליפה או הכנסה של חפצים קטנים ללא צורך בפתיחה שלו, הוא הברקה חביבה שמצילה את המצב.
מאחור מפתיעים המושבים במרחב ברכיים מצוין ביחס לסגמנט וכן מקום לא רע לכפות הרגליים. לכך תורם לא רק בסיס גלגלים של 249 ס"מ, אלא גם תכנון מוצלח שלו. מה שכן, לגבוהים מבינינו צפוי מפגש תמידי וחיכוך של הראש עם קורה C בואכה הגג. תא המטען מספק 268 ליטרים, לא מספר מדהים, אך עומקו ופתח ההטענה הרחב הופכים אותו לשימושי.

בנסיעה
יושבים, מכוונים כיסא. יש רוחק, יש גובה וזווית משענת. ההגה לעומת זאת משתף פעולה רק בציר האנכי. אך גם כך ניתן להגיע לתנוחת ישיבה אופטימאלית ובקלות. רגל ימין אמנם מוצאת עצמה נשענת/נתמכת על ידי הקונסולה המרכזית, אך רוחבה של זו גורם למגע שלא להוות הפרעה. מראות הצד לא רק נראות טוב אלא גם עושות את העבודה.

בורר ההילוכים בעל המיקום המצוין עובר ל-D ואנחנו יוצאים לדרך. על הנייר ל-2 נתון רשמי של 12.5 שניות למאה קמ"ש, אך על הכביש היא מרגישה נמרצת וזריזה יותר מהנתונים היבשים. התיבה ממהרת לעלות להילוכים הגבוהים, וכך באותם מאה קמ"ש מתייצב הסל"ד על 2,750 סיבובים רגועים, מה שמרמז על תיבה ארוכת יחסי העברה. לעומת זאת נכונותה של התיבה להוריד הילוכים בכל לחיצה מרשימה, ומספקת זמינות טובה של 103 הסוסים המוצהרים להאצות מזדמנות. מי שלא מרוצה מכל הסיפור הוא המנוע, שהזנקה שלו אל מעל 5,000-4,500 סל"ד מייצרת רעש מתכתי, מחוספס ולא נעים לאוזן.

במבדק הבלימה הפגינה ה-2 מרחק עצירה קצר ומרשים. מה הסוד? זה טמון בין השאר במשקל; ל-2 משקל עצמי של 980 ק"ג, ומכונית מודרנית שנמצאת בצד זה של הטון הפכה לדבר די נדיר. מצד שני בבלימות חזקות הרגישה המכונית עצבנות קלה בחלקה האחורי. כיוון החרטום לא שונה, אבל "ריקוד הישבן" הקטן הזה עלול לבלבל ואף להבהיל בהתחלה.

כשהכביש מתפתל מגלה ה-2 נכונות מלבבת לדחוק את חוטמה אל תוך הפניה, הן בזריזות ביצוע ההנחיה והן בדייקנות הביצוע. ניתוק כלב השמירה האלקטרונית מגלה מאחורי האחיזה הגבוהה אפילו זנב שמח. נכון שרוב הלקוחות לא יגלו אותו לעולם, אבל טוב לדעת ששמץ השובבות קיים.

משקל נמוך ו-103 סוסים תורמים את שלהם להתנהגות הכביש המצויינת

מי שמצפה למצוא בסעיף הנהיגה במאזדה2 איזו 3 קטנה עשוי להתאכזב קלות. לאחות הקטנה חסר ההגה המוצלח ותחושת השיתוף בחוויה שמציעה מאזדה3 לנהג. אולי בתגבור החשמלי נמצא האשם או בבלמים היעילים אך בעלי רגש פחות מוחשי, מכל מקום הנאה מנהיגה כפי שהכרנו משאר דגמי המותג לא נמצאה כאן (וחיפשנו, אוהו כמה שאנחנו חיפשנו...).

נוחות הנסיעה ב-2 מפתיעה. גם במהירות נמוכה, על סוגי אספלט שונים וגם במהירות גבוהה בכביש גלי עשו מתלי ובולמי הזעזועים עבודה טובה בריסון המרכב וספיגה. רעשי הדרך והצמיגים לעומת זאת נמצאו כרמים למדי, היינו מוכנים לתוספת של כמה ק"ג בתמורה לעוד קצת חומרי בידוד בתחום זה. בשורה התחתונה מתגלה ה-2 כמכונית בעלת יכולות גמיאת מרחקים טובה מאוד על אף מושבים גבוליים ואותה סוגיית רעשי דרך.

סיכום
"מאז פסקה שכינה בישראל ניתנה הנבואה לשוטים" כך אומרים חז"ל ובאמת מי אנחנו שנתווכח. אבל אחרי מספר ימים במחיצת ה-2, אי אלו מאות ק"מ והיכרות עם יכולתה של דלק מוטורס "להעיף" כמות מכוניות חדשות, יש סיכוי גבוה ואפילו גבוה מאוד שה-2 תהפוך לאחד מהחזיונות הנפוצים בכבישים.
במחיר של 102 אלף שקלים ל'אקטיב' הבסיסית (זוג כריות אוויר ובקרת יציבות) ו-106 אלף שקלים לגרסת ה'דינמיק' המאובזרת, משושת הכריות (וזו, באופן חד משמעי הגרסה המומלצת מביניהן), היא הופכת לאחת הרכישות היותר מוצלחות שניתן להעלות על הדעת בקטגוריית הסופר מיני. בתוך כך היא מדלגת בקלילות מעל מתחרותיה הישירות כדוגמת הסוויפט, הסיריון, הגטס והיאריס בכל הנוגע לתמורה למחיר ונופלת מגדולות ממנה כגון 207 וקליאו בסעיף הממדים והמרחב בלבד.